כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מיכל ואח'

פסק דין

1.עניינה של התביעה שבפניי הינו נזקי רכוש אשר אירעו לרכב מבוטח התובעת, מר אליעזר שי (להלן: "המבוטח"), בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 27.06.07 (להלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") ברכב של נתבע 2, בעלה, פגעה ברכב המבוטח, שהיה נהוג אותה עת ע"י אשתו, מאחור.

3.שמאי מטעם התובעת בדק את רכב המבוטח והעריך את הנזקים הישירים, כולל מע"מ, בסכום של 6,503 ₪.

4.בגין נזק זה פיצתה התובעת את המבוטח בסך של 5,500 ₪ וכן נשאה בשכר טרחת השמאי בסך של 560 ₪ (6,270 ₪ נכון ליום הגשת התביעה). בתביעה זו היא דורשת שהנתבעים ישפו אותה, מכוח זכות השיבוב, בגין תשלומים אלה.

5.התביעה הוגשה במקור גם כנגד בעל הרכב הפוגע (הנתבע 2), אולם בדיון שהתקיים בפניי הודיע ב"כ התובעת על הסכמתו בדבר מחיקת התביעה כנגד נתבע זה בלא צו להוצאות, וכך הוריתי.

6.התביעה נוהלה בסדר דין מהיר, ועל כן פסק דין זה מנומק בתמצית כמצוות תקנה 214 טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

תמצית טענות הצדדים

7.על-פי הנטען בכתב התביעה התאונה ארעה שעה שרכב המבוטח עמד בעצירה מוחלטת בצומת עזריאל בשל מופע רמזור אדום. לטענת התובעת, לפתע הגיח רכב הנתבעת ופגע ברכב המבוטח מאחורה.

8.טוענת התובעת, כי הנתבעת התרשלה בכך שלא שמרה מרחק מרכב המבוטח ולפיכך, היא אחראית לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לרכב המבוטח.

9.לעומתה, מכחישה הנתבעת את אחריותה וחבותה לתשלום נזקי התאונה. לטענתה, התאונה ארעה בשל נהיגה בלתי זהירה של נהגת רכב המבוטח. עובר לתאונה עמד רכב הנתבעת בפני רמזור אדום בצומת עזריאל. רכב המבוטח שעמד לפניה החל בנסיעה, הנתבעת החלה אף היא בנסיעה משום שסברה שהרמזור התחלף לירוק, אולם לא כך היה והרכב שלפניה עצר בפתאומיות. כתוצאה מכך, פגע רכב הנתבעת ברכב המבוטח שלפניו.

10.טענת ההגנה העיקרית שבפי הנתבעת היא, כי דין התביעה להידחות על הסף שכן המבוטח פוצה בגין מלוא נזקיו מיד בסמוך לאחר התאונה, ועוד בטרם הוגשה תביעה זו, ולפיכך אין לתובעת עילת תביעה כלפי הנתבעת. לטענת הנתבעת, שילמה למבוטח סך של 2,000 ₪ לסילוק מלא וסופי של כל טענותיו כלפיה עקב התאונה. ההסכמה הושגה לאחר שהנתבעת הפנתה את רכב המבוטח למוסך "אוסאמה" בעפולה כדי לקבל הערכת נזק.

11. הנתבעת טוענת להגנתה, כי התשלום ששולם למבוטח מחייב גם את התובעת, שנכנסה בנעלי המבוטח בתוקף הוראת סעיף 62 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח").

12.בנוסף ולחילופין טוענת הנתבעת, כי יש לייחס רשלנות לנהגת רכב המבוטח בגין התאונה, וכי סכומי הנזק הינם מוגזמים ומנופחים. לגרסתה, הפגיעה שנגרמה לרכב המבוטח היתה קלה והוערכה בשעת מעשה לאחר בדיקת רכב המבוטח במוסך בסך של 2,000 ₪.

13.הנתבעת הגישה תביעת צד ג' כנגד המבוטח, בטענה כי נוכח הפשרה שהושגה בינה לבין המבוטח, על המבוטח לשפות את הנתבעת בגין כל חיוב במידה ויושת עליה במסגרת תביעה זו.

14.התובעת והמבוטח טוענים, כי מטרת התשלום היתה לשפות את המבוטח אך ורק בגין הנזקים העקיפים עקב הפעלת הפוליסה ולכן זכות התביעה שלה לא נפגעה. לטענת התובעת והמבוטח, תחילה הסכימה הנתבעת לשלם למבוטח את מלוא הנזק שנגרם לרכבו. אולם, כאשר התברר לה מה עלות הנזק היא חזרה בה, והמבוטח נאלץ לתבוע את פוליסת הביטוח. על כן, הנתבעת שילמה למבוטח פיצוי רק בגין נזקיו העקיפים. בנוסף טוענת התובעת, כי היא אינה צד להסכם וכי התשלום מהווה הסכמה לסילוק מלא וסופי של נזקיו של המבוטח בלבד, הם נזקיו העקיפים כתוצאה מהפעלת הפוליסה, כאמור, ולכן אין ההסכם יכול לחייבה במסגרת היחסים בינה לבין הנתבעת.

השאלות שבמחלוקת

15.בין הצדדים מחלוקת הן לעניין נסיבות אירוע התאונה ושאלת האחריות והן לעניין גובה הנזק.

16.בנוסף הנני נדרשת להכריע גם בשאלה נוספת והיא האם לתובעת קיימת עילת תביעה כנגד הנתבעת, וזאת לאור התשלום שקיבל המבוטח מהנתבעת.

17.אדון בשאלות שבמחלוקת לפי סדרן.